בקבוק יין שמקבלים מתנה
עובר עשרות ידיים במשך שנה,
ובונבוניירה שנמסה
למי אכפת, מעבירים אותה...
אך את השיר שלי איש לא יעביר
ואת סיפור חיי איש לא ישיר
כי לעולם נמאס ממני, ואומר לי די!
לפעמים אני מרגיש שכל זה לא כדאי
לכתוב שירים ולקוות לטוב
לשבת בבית ולא להפסיק לחשוב
כמה יפים יהיו החיים
אם כולם יתחילו לאהוב
שיר זה של תקווה, ושל אהבה
הרי תודו, גם אתה מחפשים אותה...
כמה דביק וכמה נדוש
שמשפט זה מהדהד לנו בראש:
"מה אם לא נמצא אהבה
מה אם לא נמצא חברות?
מה אם ייקחו לנו את החירות
ולאן פתאום תיעלם התקווה?
זה אולי לא ברור
זה אולי לא קשור
אך אין צורך להבין ידידי...
כי זהו רק חיבור, או שיר, או סיפור... |
