קרן יחזקאל / ובטון זה |
שיהיו לי פתחים
שיהיו לי פחים, החוצה.
ואשוב ואחזור ואפתח ואסגור, פנימה.
תבניות ובטון מזויין
שלא יהיה לי לאן
אחר להיות,
כשהאיך הוא איתן והלמה שטן השלווה
והתום.
ובסוף יום,
כשיהיה לי בודד ועצוב
אחבק עץ החרוב
ואחשוב על בית שעזבתי,
ועל זה שטרם בניתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|