מה שהציל אותך היה הגובה
כל המאה תשעים ושניים סנטימטרים שלך
היו כמו כסא-מפלט לשעת מבוכה.
שוברי קופות, פורצי גדרות, מרקיעי שמיים -
היו הסקייהוק
והסרבל המסורבל וסומק הלחיים.
בסוף -
הרחק ממרומי העיר התחתית
מלב הכרמל
ומבנייניה השמיימיים של רומא,
בסוף, כל המאה תשעים ושניים התפוצצו
באויר הסליחות של יום כיפור.
בום על-טיבעי
הקפיץ נשרים מהקן, שפנפנים מהסלע
ופיזר אותי לכל הרוחות המיתמרות
סנטימטר אחר סנטימטר
נאספות לפיטריית אבק שלאחר הסערה.
שנים אני מתעודדת בתמונה שלך, ההולכת ומזקינה ממני.
לזכר מ.א. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.