מרים אוצ'רטיאנסקי / קינה לכותב |
היו מילים.
ואנו
עיוורים,
חרשים,
טיפשים.
נעים בשדה קוצים.
נעים.
בשלשות, שלשלאות,
כבולים.
בינינו
הארה
אנו
אלוהים.
מילים.
גושים, גושים
נעות בכאוס לא הוגן
מנוטרלות
ללא
אומרין.
עיוורים,
חרשים,
טיפשים
טיפשים.
מבלי לדהות מעל אורות,
פרטים מסונוורים.
בנגינה כמו רחוקה
שמענו קול של מכונה,
ומעליה איש ניצב
עם רון בלב ומוט ביד.
כל שאמרנו אז היה:
"למי הגעת?
מי אתה?"
צחק האיש ולא השיב.
עיוורים,
חרשים.
טיפשים. טיפשים.
טיפשים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|