עצבות אדישה / צלקות |
בכל משפט זרעתי עוד
דמעה שתצייר את דמותי,
את מי שאני
כחלק ממך
כדמות בסיפור
שלי.
שלנו.
ציירתי לך אותי.
עם מכחול דק ויבש
יבש מדמי
שנשפך כה רבות
על סף חלל ליבך.
נתתי לך אותי
ואת הסכמת לקבל
לקחת את כל אותם שקרים לבנים
ולשמור אי שם בתוכך
את החומה שבניתי פרצת
ואת הקוצים רמסת בקלות
כשחשפת עוד שיר ישן
ועוד שכבה שהורדה בתמימות
אך לאחר שקראת את סיפור נפשי
ולא נותר לי לעצמי דבר
את הלכת
וכנגדך
רק עירומי נותר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|