גם אם גברו גלים ואיימו להתנפץ אל מול סלעי הבזלת

גם אם נשבה הרוח אל בינות צמרות הנוגות שבמחשבותי

גם אם יקדה חומה של חמה וקפחה על סוגר לבבך.

גם אם עייפנו. אדע כי אתה לי ניצב כזקיף בשער.

ידענו חומות בלבול של אהבה שטרם נבטה,

ידענו מרחבים של טוב שהתנפצו אל תוך כוונות קשות,

ידעתי כי שם בין הלמות ליבך שחושש להיוולד, בדיוק שם

נמצאת אהבתך אלי.

מתוך ימים של תוגה ומכאוב צעדנו במקבילים.
מתוך דקות של דמע ויאוש טיפחתי חלומות של ורוד וענן.
אך מתוך האפר של כוונותי צמחה אהבה.
לא הייתה זו אהבתך.........

אהבתי שלי צמחה אל עצמי ויישותי,
אל אהבה שתגיע ותציף את נשמתי
אל האחד, האחר, שירטיט את נימי נשמתי בורוד וענן