תודה לך.
את עוזרת לי בינתיים אך אני לא בטוחה אם אני יכולה לעשות משהו
שישפר את ההרגשה לתמיד.
אני לא חושבת שיש דברים חיוביים מספיק כדי להתמודד עם העולם
הזה ואני חושבת שבסופו של דבר אלך.
אני אשאיר פתק תודה לכל מי שעזר לי וסליחה מכל מי שלקחתי ממנו
את יקיריו.
את היקירים עצמם אני אפגוש מאוחר יותר ואני בטוחה שיהיה לנו על
מה לדבר.
כאן שבת ואני משועממת. יש לך מושג מה זה לשבת שבת שלמה לבד
בבית? אני משתגעת. כמה אפשר לחטוף קרינה?
חיכיתי שרונן יבוא אליי, אני לא יועת אם סיפרתי לך עליו. בסוף
הוא לא בא ואני מקווה שהוא ימות; אני לא הולכת להרוג יותר
אף-אחד.
מלבד, אולי, אותי.
אבל אני חושבת שאתן לזה זמן בינתיים, נראה איך הכל מתארגן
מחדש.
אולי אעבור בקרוב לאיזור הדרום, שמעתי ששדרות זה מקום מגניב.
אולי אפילו אוכל ללמוד מקצוע חדש ב"אורט".
אולי אפגוש מישהו שיאפשר לי להרגיש בסדר עם עצמי.
אולי אתאמן בבית על סלסה. זה ירגיע אותי.
אולי אלך לשחות כל יום.
אולי אני אפסיק לראות חדשות, למרות שאני מחכה בקוצר-רוח למלחמה
שתבוא.
אולי אטוס לניו-זילנד, הרי המלחמה תבוא בקרוב.
אולי אכתוב ספר על הקונפליקטים הרבים שבי.
אולי אתחיל לקרוא ספרים המספרים על קונפליקטים רבים.
ואולי אמשיך את חיי. אך הרי חיי אינם חיים, הרי נטלתי חיים.
אז אולי לא. |