שוב המציאות מתדפקת על דלת חלומותיי.
ראיתי מיטת טיפולים גבוהה מדי ומסיכת המנתח לאטה באוזניי -
יהיה בסדר. כנראה.
שנאתי את כנראות הדברים.
וכך שוב בהניחי את ראשי על אדן מיטתי - כר שטוח מדי ועליו עוד
כר שטוח מדי ומעליהם כרית קטנה שטוחה אף היא, מיושרת מכובד
ראשי - הנחתי וניסיתי להרפות.
באו דברים לבקר, נקבצו אנשים, מראות היום, מהירות צליפות הרוח
האביכה ותהיית האביב בטרם יתפרץ באלפי חרציותיו וטלפיו
הלוהטות. מתנה שקיבלתי שהייתה מלאת קסם עטוף נייר מרשרש או שקט
או נוטף תאוות נארזה בחזרה והושמה בארון העליון. עכשיו הוא
ארון התרופות, הלא מנחמות, הלא מתמסרות, הלא מתרצות לי.
עצמתי עיניי בחזקה. קראתי למישהו שיבוא להציל אותי. זעקתי
לשינה שתגיח. מלמלתי לתקווה שלא ברור לי לאן זה הלכה ככה בדיוק
בעת שאני משתוקקת לחבוק בה. במקומה הופיעה תינוקת משוגעת צועקת
ובוכה חליפות, מושכת שיערות, מטיחה ראש אל מעקות המיטה, מחייכת
רחב וכובש, ממלמלת אהבה. ידעתי שתיכף תקיץ. נבעתי למחשבה.
הפכתי עצובה.
לבסוף נרדמתי כנראה (שוב כנראה). לסיום מצטייר שאחיה.
כמה טוב.
אך החסר ממשיך להיות חסר.
בלי תחתונים - עם מכתב אחריות ביד
קחו למשל את המכירה של החברה ההיא.
באו עם שלל הצעות מפתות
ואמרתי - אני? מה יש לי לרכוש כך או כך (גם לו באופן הכי
מוצלח)
אבל על המדפים זה נראה כה בוהק.
הסרתי תחתוניי
נותרתי חשופה לרוח
למשק כנפי ההיסטוריה על עכוזי החמים.
לימים כל סירוביי נמוגו כעשן
ורציתי כל כך למצוא את כו-לם
בין רגליי או ברווח
המתפתל מתחת לזרועי עד לתחת
ברכיי
פקו להן מעצם היותי נרגשת
וזהו. אני יותר לא חוששת
להתמסר
להתמכר
לכל.
יכולה תהיה לחלק
לאחר הניתוח
נתח לכל
אחד
להוא
אחד לזה
אחד לגבר שאותה הוזה
אחד לפוחז שאוהב לה רק את החזה
משוכלת רגליים בלב מורחב
נחשדה וישבו לה על הזנב
בחורה כה כבודה ומלאת קריצות עד פלבול
מתגרה כצלופח מגורה כחתול
עתה בית-שחיה ייפתח תחת להב סכין
שיטיב לצייר בעורה העדין
צלבי קרס ושלל תכי רקימה
ביד כבדה וחסרת נשמה
חסל סדר שיזוף
נגמר הטירוף
ולא תהדס שוב מדרכות בגבה החשוף
כתגרנית מהשוק השכן תיאנח
מה לך אהוב לי - ואיך זה אגנח?
כי בין אם תאווה אותי לאהוב
למודה אהיה מכאוב על מכאוב
וקפוצה וצדופה אשכב לאחור
מה שבא אליי בא
(כמו גם)
מה שהלך לא יחזור.
נגעת? שילמת!
בגופייה בלי מתיקות עם סימן חיתוך מוזר
אתיישב קורצת וטופחת בכפי אצל צדעי
מה זה, ולמה ומאין יבוא עזרי - אין לי מושג.
אבל אני יודעת שהמחיר
הו המחיר יאמיר
ירקיע שחקים
לגעת בי יהיה יקר
וקר
אז זכור
גם יוסי בניון לא עשה
את אשתו שימרית בליל האמש
ויש משחקים שמצריכים איפוק
כן, גם חיבוק עם גופי השלם והלא מושלם
(בינתיים)
יעלה לך בפשיטת רגל
או בריסוק גפיים
אלה
חבטה
צ'ק דחוי
אשים על עצמו משהו - שיהיה כיסוי!
קר לנצח
[וביום השישי עשה אלוהים
משהו
שציער את כל האנשים והחיות
או לפחות את אלו שממש רצו לחיות.
ובמיוחד ביאס לי את התחת]
זה צץ בפתאומית
והצמית
מבלי לחשב כדאי-אפשר
או משתלם
ברעדה
ביד קפוצה או בזרוע משפשפת. מתמידה.
חדל לבוא לי לייחל לרוך או חום מופרז
וצפתי כמי שעוד לא נאחז
בקרש ספוג מים נחבט
בין סלע לגדות נהר
כאחת שלא חשה שום דבר
מלבד כאב עמום ומתפעם בצד שמאל
רוצה רק לנסות
לשתות בשקט לאכול
למצוא תנוחה לישון
ולעבור עם הלשון על שפה
תחתונה חרבה.
הייתי
עצובה
או מלאת כמיהה לנצח
אפילו שזה היינו הך לפי הריח -
ריח עדין של סמי שינה וממתקי שיני בינה ודם
כל כך קר היה עד שנהייה לי חם
אי שם מיטה
אתה
שני חתולים
אפשר זקפתך היפה
וחלקי החסר
לכשאשוב
מיסיסיפי של דם יפכה בינינו
ואנחותיי הכאובות
כך בלילות
ובבקרים מרקחת פרי התות
שעייף והותש
יתבשל על כיריים
עם שני טון סוכר
עד שימתק מחדש,
והכל יסודר. | 