[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ילדה מחייכת תחת הר רסיסים.
מחייכת וצוחקת, רק כדי להקסים.
נסו להגיע אליה מרחוק,
לכו אחרי צלילי הצחוק.

עברה לידי בחטף, בלא שארגיש.
גנבה היא את ליבי התליש.
לא הרגשתי כיצד סם החיים ממני הולך.
איך לקחה לי את חיי, איך לקחה לי את הלב.

נזכרתי ביד שעברה בחטף וזוג עיניים נוגות.
נזכרתי בזוג שפתיים מלטפות ושער בהיר ורך.
הכאב שנותר אחרי שעברה הוא בלתי יתואר.
גוש כבד שעומד בגרון, נפילה ארוכה מהר.

השמש על החוף כבר שקעה וזוגות אוהבים צצים.
והיא עומדת על אותו הר ומחייכת - חיוך אחד והר של רסיסים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בפרישה שלי אני
מציע שיהיה מטס
של חיל האוויר.
מגיע לי, אני
האווירון.




מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו"


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/12/04 16:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שגיא ט. מיכאלי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה