New Stage - Go To Main Page

שגיא ט. מיכאלי
/
האידיאלית

היא בחורה קצת מוזרה.
צבר שער שטני, תמיד עליזה.
שתי ידיים מלטפות, חיוך מזוייף לעיתים קרובות.
ודמעות.

יש לה את כל מה שאין לאף אחת אחרת.
בשבילי היא תמיד היתה הבחורה המושלמת.
אבל מה לעשות שהיא קצת מוזרה.
בשבילי זה היה הסוף- זו היתה צרה.


יש לה ימים מלאי שנאה ותיעוב.
ויש לה חברים שאותם אוהבת לרוב.
שתי קוקיות על שער שטני בהיר.
היא אחת מהיפות בעיר.

יש לה את כל מה שאין לאף אחת אחרת.
בשבילי היא תמיד היתה הבחורה המושלמת.
אבל מה לעשות שהיא קצת מוזרה.
בשבילי זה היה הסוף- זו היתה צרה.


לפעמים אלי היא מתקשרת.
אמצע הלילה, ממש מפגרת.
אני לא מתעצבן אבל לי קצת עצוב,
שאני כה קרוב אבל עדיין עזוב.

יש לה את כל מה שאין לאף אחת אחרת.
בשבילי היא תמיד היתה הבחורה המושלמת.
אבל מה לעשות שהיא קצת מוזרה.
בשבילי זה היה הסוף- זו היתה צרה.


היא כבר אינה לידי, היא כבר לא כאן.
מה שהיה ביננו חלף ממזמן.
מי אני ומה אני.
שום דבר, רק שבר כלי.

יש לה את כל מה שאין לאף אחת אחרת.
בשבילי היא תמיד היתה הבחורה המושלמת.
אבל מה לעשות שהיא קצת מוזרה.
בשבילי זה היה הסוף- זו היתה צרה...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 1/12/04 4:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שגיא ט. מיכאלי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה