היא בחורה קצת מוזרה.
צבר שער שטני, תמיד עליזה.
שתי ידיים מלטפות, חיוך מזוייף לעיתים קרובות.
ודמעות.

יש לה את כל מה שאין לאף אחת אחרת.
בשבילי היא תמיד היתה הבחורה המושלמת.
אבל מה לעשות שהיא קצת מוזרה.
בשבילי זה היה הסוף- זו היתה צרה.

יש לה ימים מלאי שנאה ותיעוב.
ויש לה חברים שאותם אוהבת לרוב.
שתי קוקיות על שער שטני בהיר.
היא אחת מהיפות בעיר.

יש לה את כל מה שאין לאף אחת אחרת.
בשבילי היא תמיד היתה הבחורה המושלמת.
אבל מה לעשות שהיא קצת מוזרה.
בשבילי זה היה הסוף- זו היתה צרה.

לפעמים אלי היא מתקשרת.
אמצע הלילה, ממש מפגרת.
אני לא מתעצבן אבל לי קצת עצוב,
שאני כה קרוב אבל עדיין עזוב.

יש לה את כל מה שאין לאף אחת אחרת.
בשבילי היא תמיד היתה הבחורה המושלמת.
אבל מה לעשות שהיא קצת מוזרה.
בשבילי זה היה הסוף- זו היתה צרה.

היא כבר אינה לידי, היא כבר לא כאן.
מה שהיה ביננו חלף ממזמן.
מי אני ומה אני.
שום דבר, רק שבר כלי.

יש לה את כל מה שאין לאף אחת אחרת.
בשבילי היא תמיד היתה הבחורה המושלמת.
אבל מה לעשות שהיא קצת מוזרה.
בשבילי זה היה הסוף- זו היתה צרה...