גרא שכטר / שמש של בוקר... |
לאט מתגלית,מחמם צהבה.
זורמת הדרך,בינות חלוני,
חולף,מתחלף לו נוף חלומי
נוהג ,מהרהר,שומע,מרגיש,
נזהר לא לגלוש לשוליו של הכביש...
המושב לימיני,ריק לו וקר,
ללא חיוכה,מרגיש מנוכר.
זוכר את עיניה,כחולות כשמים,
קולה המתוק,אדומת השפתים.
נוסע לבד בדרכי העפר,
תוהה,איך הכל נהפך לעבר...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|