הדף והעט הם הפריטים היחידים שיכולים להוציא אותי מכאן
משום מה עכשיו גם הם לא עוזרים, לא מצליחים להפוך אפור לקצת
יותר לבן
להסתגר בשירותים זה קצת מפחיד, ג'וק יכול לעבור
אני לא רוצה להסתכל במראה, אני לא נראית טוב מאחור
שתיקות הן התרופה הטובה ביותר, אבל תרופה כמו אקמול
מכחישים את הכאב רק עד מחר, שלא יכאב כמו אתמול

ומחר שוב ירד גשם
ומחר יכה הברד
ומחר שוב תבוא הסערה
ותפיל עלינו איזה גג

ושנים יעברו, ובתים יהרסו
ושיניים לרוב ישברו
וכסף ייצא, וכסף יכנס
ורופאי שיניים יתאבדו

והכל יחזור כמו שהיה, בגלגול אחר, בוריאציה שונה
וסכינים יחתכו, וברזל יתחדד, ואף אחד לא יקרא לעזרה

ואני שוב אשאר לבד
ואני שוב אבכה
ואני שוב אצרח עד בלי די
ואני שוב ארצה, ולא ארצה

והכאב הזה בבטן, והסחרחורת המגעילה
והטעם הזה בפה, של אחרי נשיקה

טעם מר של חוסר תשוקה
טעם זבל של תאווה

ודיבורים לא יעזרו, הם רק ימלאו את המוח
במיץ של המיץ של הזבל, אז עדיף כבר השתיקה