מילים כעלי העץ
דקות עגלגלות,
מחוברות ברפיון
לא דווקא תמיד,
בהגיון...
כמו עלים,
מכסים ענפיו
ספור, שיר אהבה
בחיותם, בעוצמתם...
מרקם היצירה,
כמו מקבץ כלורופיל
בעלעליו של העץ
בשפעת ענפיו...
צמרת אדירה,
מעיין החיים,
מטהרת אוויר,
ממריצה נשימה...
יש עצים,
עליהם תמיד
ירוקים,
צמרתם שוקקת
חיים, ציפורים.
המולה, ציוצים,
לעיתים קן אחד,
או יותר, נוצרים
בחובם גוזלים...
כמו שירים אהובים
חיותם לשנים,
ילדים, הורים
במיטות אוהבים
חוזרים וקוראים
בהם שוב ושוב,
כמו מילים, עלים
ירוקים, טהורים
תמיד נושמים וחיים...
כשרוחות עז נושבות
סתיו נחל באוויר,
מועקה בלבבות, וסגריר
מצהיבים העלים,
קמלים ונושרים.
כשמילים מרגיזות
מכאיבות, משתלחות,
נחל סתיו בלבבות.
מילים צהובות
כעלים נרקבות
בבושה, בדממה,
מאבדות את ערכן
קמלות, נתלשות
נסחפות, ואינן...
שיר
שטנה
בוויכוח דוקרני,
כעץ
בשלכת
עירום, נינטשות
מילותיו,
כל
כולו, אינו אלא,
מצבה דוממת
עליבות לכותביו.
שוב
לא יקום
השיר, כמו עץ,
אביב לא,
יחדש חייו...
קמל
השיר, אבד,
בטרם עת... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.