הרוח שרקה ופרעה שערי
פרושת כנפיים עמדתי על הגשר, רועדת.
צמרמורת לאורך חוט השדרה,
רק לנשום נשימה אחת עמוקה
ולקפוץ.
אל עומק המים
שם אמצא אותך, מחייך אל תוך עיני,
אל עומק המים
אצלול.
ולא אדע מתי
ולא אדע מדוע
כשתיקח אותי אל תוך המצולות.
הקצף שכישף חלומות בתוך המים
אדוות קטנות מלטפות את קימוריי ברכות.
ריצוד אור על פני ראי חלק
רק לקרב את שביקשה נפשי
ולקפוץ.
אל תוך המים
שם אבכה אותך, מפשט את כאבי
אל עומק המים
אצלול.
ולא אדע אם יש
ולא אדע אחרת
כשליבי ידום ואהפוך לקסם ואגדות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.