שלום רב לכווווולם!
מצ"ב תמונה של
(אכתוב לפני שישאלו), נכדתי השביעית.
כאן בתמונה היא בת שבוע, נולדה ב - 13/01/06 יום ו'...
יש חילוקי דיעות על התאריך לידתה, אם טוב או רע. בכל מקרה היא ממש ביום הזה
ברחה, מהבטן של אימה. בחודש השביעי.
לקח לי הרבה זמן עד שהחלטתי להעלותה, כיוון שבזמן האחרון אני לא כותבת
(זה
יחזור - מבטיחה). רציתי בכל זאת להפגין נוכחות - והנה מה שיצא, אז אנא, אני
מבקשת בזאת -
תנו שם לתמונה!!!
היא לא מבויימת, היא אמיתית, ככה תפסה אותה המצלמה. כיוון שאצלי התמונה עוררה
הרבה אסוציאציות וקשה לי להחליט איזה שם לתת לה, באתי לעזרתכם הנדיבה.
השם שהכי יגע יתן לממציאו, זכויות רשמיות... ואולי גם "קפה ועוגה".
מי שרוצה יכול להביט ולהתלבט... יש זמן.
ומי שיכול שישלוף, משהו מה"שרוול" אולי זה קל!
דרך אגב היום הפגיזו הלבנונים קרוב מאוד אלי, ומה שהכי חשוב לי שלא יפגעו
בנכדיי! הם עולם ומלואו, נפלאים אחד אחד. ולמי שאין עדיין, שיחכה - נכד זה
"יותר" מילד! אין לי איך להסביר, תבינו לבד.
תודה מראש לכל מי שיירתם למשימה,
בהצלחה!
אתי
שלום שוב לכולם, האמנם? מקווה.
אצלי הבית הפך לחמ"ל של ממש. כיוון שבמקרה האחראי על הביטחון כאן - הוא
בעלי. הטלפונים לא מפסיקים לצלצל... והאבסורד הוא שאני, כן שאני זו שעברה
חוויה בלתי נשכחת, (מצ"ב תזכורת למי שרוצה)
http://stage.co.il/Stories/293154
צריכה לנסות להרגיע אחרים. קשה! אני כותבת בהפסקות, בין הצלצולים,
ושריקות הפגזים, הבוווומים והמטוסים שחולפים מעלינו ללא הפסקה. הכל שומעים,
החלונות רועדים. המצב מאוד "מוזר" - אמש הייתה הפגזה כעשר דקות נסיעה מכאן -
מחד...ובהביטי החוצה ממרפסת ביתי, הכנרת מלאה מתרחצים, כאילו כלום - שגרה.
ובמעבר חד:
לפני שגם המחשב יקבל פגז. תודה רבה לכל המציעים, אך איני רוצה שזה יראה כמו
תחרות, לכן אקבל את עיצתה של קרן - ופוסקת -"לי אור".
"ליאור" זה השם שנתנו לה הוריה, הם לבטח יודעים מה טוב לה.
לקחתי את כל ההצעות, חיברתי אותם לפי ראות עיניי (מי שרוצה יכול להפוך את
סדר המילים), וזה מה שיצא:
נולדה לאהבה,
בחסדי כוח עליון.
בשלווה ואושר כניצן,
מוגנת בין כנפי מלאך!
ברוכה הבאה, עטופה ברחמים,
מאירה ומוארת, כקסם,
עם התום ואמון, כמו אוצר,
כמו גוזל הבוקע מביצה, כמו נס,
חמסה עלייך, טפו, טפו, טפו...,
"עולם ומלואו"
ולי -
"אור"!
סבתאמאסתר, יולי אלפיים ושש.
שלום לכם שוב, אז אתם כבר יודעים מה שמי. תיראו איך גדלתי! (בתמונה למעלה בת
תשעה חודשים) היום אני בת שנה וחצי שנה.
(איך הימים טסים...) למרות שהוריי
החליטו לקרוא לי בשם, שאף אחד לא הציע - אני מודה לכווווולם! למדתי קצת לדבר,
אני אומרת כל מיני מילים. כן, אני כבר יודעת להגיד תודה. אך לרוב אני אומרת -
לא לא לא ... אך הכי כייף זה להגיד
''אבא''. אמא יותר קשה - גם לה אני קוראת
''אבא"...לסבתא אינני יודעת לקרוא. אז אני קצת בוכה והיא באה
לבד...
13/07/07.