ככה קמת, יצאת מחדרי
נעלמת מחיי ומחלומותי
מהתקווה שאולי לא תשתטה ותעשה מעשה מטורף.

עכשיו אני יודעת אבל בכל זאת מכחישה שזו לא אני האשמה,
לא רצית שתלך,
לא רציתי שייגמר,
לא רציתי שתעלם.
ביקשתי שתישאר אך לך היו תנאים
התחננתי שתקשיב לי אך רק כיסית את אוזנייך.

היו לי רעיונות איתך היו לי חלומות איתך היתה בי תקווה,
אך לך אמונה היתה חסרה
ולו אם רק היית עוצר
אילו הייתי באה דקה קודם לא הייתי נמצאת כאן ואומרת "היה שלום
חבר".





29.8.04