[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







באגבאסטר יוד
/
התפכחות

לשירה





ברח כמו מאש
מאישה צעירה צעירה,
נכון הפרועה שבהזיותך,
ולו תנתק איתך את הקשר עכשיו, כבר כך ישנה כאן הגשמה,
לגדולה בפנטזיות שלך,
כך,
ועוד ועוד ועוד, אני אומר לעצמי בבוקר השקט הזה,
כביכול שקט של אחרי סערה,
בוקר של סתיו מתמהמהה, כבר נובמבר, נובמבר, ולא גשום,
שקט מטעה, כי זו אף לו תחילתה של הסופה הקרבה ובאה.
אני אחרי ההליכה בבוקר, כאן, בנוף גבעות רך, (נוף כמעט לא
ישראלי אולי,)
ואני לבד.
לו היה לך מי לקבל את מרותו, את קביעתו המחליטה והכופיינית,
אני אומר לעצמי, וודאי כך היה מצליף בי מיד,
ברח,
אל תתקרב,
ברח כמיפני אש.
ואין לי עם מי, ומוצא את עצמי מדבר עם עצמי,
כי לבד.
כן באגבאסטר, היא יתכן העצומה שבפנטזיות עלי אדמות.
אתה בן חמישים וארבע, היא כמעט עשרים.
אתה יודע..
כן, תפסיק עם "האתה" כמדבר בגוף אחר, גוף חצוי, כמעט כבר
כשיחתו של מפוצל האישיות, אין אחר!
ישנו אני.
אני יודע,
אני מזהה את הסוג, האופי, הכוח, הנשיות, העוצמה, העוצמה שבאישה
הצעירה שרק מתחילה את דרכה, ובאיזו תנופה, אלוהים איזו תנופה
וסערה,
ואני,
גבר על סף בלותו.
בן חמישים וארבע.
ולו היה לי מי להגיד לי, מי לתפוס אותי כאחוז בילד מופרע
ולצרוח או אולי להכותי, השתגעת?
ברח. אל תתקרב, היזהר כמיפני אש. לא ממנה, לוודאי שלא, מעצמך!
מעצמי.
השתגעתי?
אני?
ואני עוד משלה את עצמי, כבר אינני ילד, פחות פגיע, יותר
מחוסן,
אכן?
מטומטם!
אני פגיע, פגיע כל כך, באותה אימה מוכרת שאצלי חזקה במיוחד,
חרדת הנטישה,
ולמה אני הולך.
כן אישה  אני מדבר בשם עצמי,
ללא קשר למה הוא שאת חושבת / מרגישה / רוצה, בשם עצמי הרי אחפש
את כולי בתוכך, הווה אומר אהבה.
אהבה? אידיוט אחד, בן חמישים וארבע שאישה צעירה במיקריות בלבד
הצטלבה בך, ומהר מהר תמשיך הלאה, לאין סוף הדרכים הנפתחות
לעברה,
כשאתה...
אני,
כבר במגוז דרך אחת ויחידה הניסגרת אל סופה,
אהבה?
אתה..
אני מופרע?
כן, אישה, אני מופרע, אני אלך עם הקשר הזה עד סופו.
ולו כפי שכבר הינו ואת ליכשתיקראי, תנתקי מיד,
ואימרי לעצמך,
פההה,
איזה פתי אחד.
כך, כטובע אני מנסה לאחוז בגלגל ההצלה האחרון, כטובע נאחז בקנה
קש, לשסות בך אישה את אימת האהבה.
כל הללו לפניך בשנה ומשהו האחרונה, המילה הזו היהבלתן כנוטפת
סם משתק ומאבן.
הוא הפן האחר לסופה שאחזת בי אשה,
ושאת יתכן עדיין אינך רואה אותה בפניה האחרים, אלא רק הרעד
והתשוקה,
הנה אנסה אני להבריחך,תיכנסי למערכת כזו?
לתרח מיזדקן מיתאהב בך מעל לאוזניו?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שמונה ימים
במחנות השמדה זה
לא אטרקציה.




בוליביה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/12/04 11:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
באגבאסטר יוד

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה