קרול קורין בלק / אין לאן לברוח |
עכשיו כבר אין לאן לברוח
אני מרגישה את עיניך
מלטפות אותי
עוטפות אותי ברוך
מרגישה כדור של חום
מתפשט מהבטן החוצה
משפילה את עיניי
על שפתיי עולה חיוך נבוך
מרימה את ראשי
ועיניך עדיין מחכות לי
חודרות עמוק לתוכי
אני שוקעת בעיניך
ומרגישה את ידיך
מלטפות אותי, מחבקות אותי
מרגישה את שפתיך
נושקות לי
מרגישה את גופך
נצמד לגופי
עכשיו אתה מחייך חיוך נבוך
כבר אין לאן לברוח
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|