אריאלה דב / ליקקתי |
רקדתי ריקוד שבו צלילה וגם ריחוף
ליקקתי את שפתייך ויללתי כחתול
כמה יפות עינייך, מכוער כל כך הגמול.
ליקקתי את פנייך, סוכריית חוסר אונים
שברתי שתי רגלייך כשליקקתי הפצעים
ליקקתי את ידייך האוחזות בי בשלווה
שרפתי את הדמות אשר נתנה מעט תקווה.
צרבתי את פנייך על הסלע הנשבר
תקוע בבשרי מאז היום שהוא נוצר
ליקקתי את רגלייך שפסעו לתוך גופי
ליקקתי את המלח שהיית בחופי,... והלכת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|