פרק 1  

"תכה אותי" היא אומרת "בבקשה, תכה אותי"
אני מביט בה בחוסר הבנה מוחלט. לפני רגע היינו באמצע סקס
כייפי, ופתאום זה.
"למה?" אני אומר "עשית משהו רע? וגם אם עשית, מה פתאום שאני
אכה אותך? השתגעת?"
המצב מביך, שנינו עירומים על המזרון המונח על השטיח, אני עומד,
היא על הברכיים ידיה חובקות את מתני וסנטרה מושען על מפשעתי.
כל תשוקתי נעלמה, והייתה מונחת עתה רפויה על צווארה. היא הביטה
בי מלמטה. ראיתי מן תחינה בעיניה החומות:
"אתה לא מבין, תכה אותי, אני רוצה שתכה אותי" ציפורניה ננעצו
בגבי.
"את מכאיבה לי" אמרתי בשקט.
"סליחה" מלמלה בלחש והרפתה.
"תיראי" אני אומר "זה לא שלא שמעתי על הדברים האלה, אבל זו פעם
ראשונה שאני נתקל בזה, את מבינה, ואני לא יודע מה לעשות. ואני
בכלל לא רוצה להכות אותך, לא רוצה להכאיב לך"
עכשיו היינו שוכבים על המזרן זה מול זו נשענים כל אחד על
מרפקו.
הייתה מחייכת וידה החופשית מטיילת על פני, כתפי, חזי...
"ידעתי שלא תעשה את זה, שלא תסכים להכות אותי, אבל אני רוצה
שתכה אותי. אתה מבין, רק ככה אני נהנית מסקס."
התחלתי לצחוק, מתאפק לא לפרוץ בצחוק גדול.
"מה אתה צוחק?" נעלבה
"רגע רגע, אני לא צוחק עלייך, פשוט נזכרתי בבדיחה בגלל
הסיטואציה"
היא מביטה בי וחיוך מתחיל לעלות על שפתיה.
 
    נפגשנו לפני כמה ימים אצל אילן במסיבה שערך ליום הולדתו,
אילן הכיר בינינו:
"דוד תכיר, זו עופרה" כך אמר ונעלם.
בחנתי אותה. כבת שלושים ותשע, נמוכה ממני כמעט בראש. שיער חלק
עד הכתפיים בצבע חום אדמדם, פנים נאות, רזה עם חזה קטן שחולצת
הבטן הצמודה הבליטה אותו עד כמה שניתן.
"נחמדה" חשבתי. שמתי לב שגם היא בוחנת אותי...
"תשתי משהו?" שאלתי והפניתי כף יד פתוחה לכוון בר המשקאות תוך
שראשי מוטה מעט ואני מצודד אליה מבט מחוייך.
"ברצון, אם אתה מזמין..." חייכה.
כך זה התחיל. פגישה, ועוד פגישה, טיול להרים... ועכשיו אנחנו
כאן אצלה בבית על מזרון דק.

    "ספר לי" היא אומרת בחיוך מתרחב.
"לא משהו" אני אומר "סתם נזכרתי במזוכיסט שמבקש מהסדיסט להרביץ
לו וההוא, בהנאה גדולה, לא מסכים"
היא פורצת בצחוק מתגלגל שמדביק אותי ושנינו צוחקים.
"אז אני המזוכיסטית ואתה הסדיסט...  אתה נהנה?" עדיין הייתה
צוחקת קלות.
"לא לא, אני לא מרביץ גברתי, לא אני" אני אומר את זה בחיוך כדי
ליטול מהעוקץ.
"תראה דוד" היא אומרת והרצינות חוזרת לקולה "אני נפגשת רק עם
גברים שמרביצים, אני רוצה את זה, אני רוצה שהגבר שלי יכה אותי
וישפיל אותי, ואני אתן לו את עצמי בהתמסרות טוטאלית. אני יודעת
שאתה לא מכה, אבל בדיוק גבר כמוך אני רוצה, ודווקא אתה, אני
רוצה שתכה אותי. אני... אני..." היא עוצרת לרגע משטף דיבורה,
מתקשה להמשיך. לבסוף פולטת: "אני מה שנקרא שיפחה". ואחר כך
הוסיפה: "ואני רוצה שתהיה האדון שלי."
לקח לי זמן לעכל את דבריה, בשקט שהשתרר שמעתי את בכייה החרישי.
חפנתי את פניה בכפות ידי ואילצתי אותה להביט בי. היא הסתכלה בי
ארוכות ולאט לאט נרגעה. אחר כך התחבקנו.
 

                                   
פרק 2

    בעודי מחבק אותה בחנתי את החדר ביתר תשומת לב. לא היו
רהיטים, הקירות היו צבועים בכחול בהיר עם כתמים של טורקיז
מפוזרים פה ושם. מעניין, חשבתי, מעולם לא ראיתי צביעה כזו.
הרצפה הייתה מכוסה בכמה שטיחים, ומסביב, צמוד לקירות, היו כל
מיני אגרטלים וכלים שונים שהכילו פרחים, ספרים, מכשירי כתיבה,
ומיני אביזרים של קישוט. מזרן דק מכוסה שמיכה הודית היה מונח
על השטיח באמצע החדר, ושורה של ארבע כריות הייתה מונחת בין
המזרן לקיר. כל כרית בצבע שונה. אדום, ירוק, כחול ולבן.
שאלתי אותה אם יש משמעות לצבעים והיא אמרה שכך זה מרגיש לה הכי
טוב. האמת, החדר נראה כמו מקדש אהבה קטן ומצא חן בעיניי.
"הנחי אותי" אמרתי.
"מה?" היא הרחיקה ממני את פלג גופה העליון והביטה בי.
"הנחי אותי" אמרתי שוב. "אני רוצה לדעת במה מדובר בעולם הזה
שלך".
"אבל אתה לא בנוי להיות אדון, אתה וניל"
זה הצחיק אותי:
"וניל? מה אני, עוגת קרמשניט, גלידה? מה זה וניל?"
גם אותה זה הצחיק:
"אתה באמת עוגת קרמשניט" אמרה בחיוך ונישקה את כף ידי תוך שהיא
מצמידה אותה ללחייה. "ואתה צודק, וניל, ונילה, זה בא מהגלידה.
הרוב קונים גלידה וניל ואתה שייך לרוב, לכן אתה ונילה."
"טוב" נכנעתי "מה עוד?"
"כדי להיות אדון זה צריך להיות טמון בך, שליטה זה לא משהו
שממציאים, זה אמיתי.
"רגע רגע, אבל מה זה אומר, מה אני צריך להגיד או לעשות? אני לא
מבין".
"תראה" היא אומרת "אדון אמיתי היה מכה אותי, מצליף בי, צועק
עלי, משפיל אותי... ואחר כך היה מחבק אותי בגלל שאני סובלת
ואומר לי שהוא אוהב אותי ומנחם אותי. אסור שזה יבוא מתוך רצון
להשפיל, מחוסר כבוד... הוא צריך להשפיל אותי מתוך כבוד אלי,
מתוך אהבה. אתה יכל להבין את זה?"
"האמת..." אמרתי מהורהר "אני מנסה, אבל לא כל כך מצליח. למה
לעזאזל את צריכה את הסבל הזה? רק כדי שהוא יוכל לחבק אותך
ולנחם ולהגיד שהוא אוהב? זה ממש לא נראה לי. מה דעתך שאני אחבק
אותך ואומר לך שאני אוהב אותך ונדלג על הקטע הפיזי? הרי ממילא
את סובלת בתוכך"
היינו מדברים בנינוחות, כאילו דנים בתוצאות הבחירות לוועד
השכונה.
"אתה יודע מה, כדי שתבין, רוצה לנסות שליטה מלמטה?"
זה ממש הצחיק אותי, לפתע פרצתי בצחוק נטול שליטה, ממש
התפקעתי.
"מה עכשיו? עוד בדיחה? גם היא צחקה "נו ספר, אתה יודע להצחיק
אותי" הייתה מנערת אותי ומכה קלות על כתפי. "נו, נו..."
נרגעתי מעט ומחיתי את הדמעות:
"מה זה שליטה מלמטה?" שאלתי בהקנטה "את מתכוונת שאת מחזיקה
אותי בביצים ואומרת לי מה לעשות? לא בא בחשבון!"
הפעם כנראה עברתי את הגבול, היא פשוט התקפלה לשניים ולקח זמן
עד שהצחוק התפרץ, היא נחנקה וצחקה והשתעלה וצחקה ולא יכלה
להפסיק. אני גם צחקתי, התגלגלתי על המזרן. כך צחקנו שעה ארוכה,
היא על השטיח בצד אחד של המזרן ואני בצד השני.
אחר כך התקרבה אלי בזחילה והחלה לכסות את חזי בנשיקות קטנות:
"כן, אתה עוגת קרמשניט" עדיין הייתה צוחקת וחיוכה הוסיף עדינות
למבטה השמח. "אתה יודע מה" אמרה "אני לא רוצה לספר לך עכשיו
כלום. טוב לי ברגיל הזה ואני רוצה להמשיך כך בינתיים ונראה מה
יתפתח, טוב?"
לא עניתי, רק אספתי אותה בזרועותיי ונישקתי אותה על השפתיים.
עשינו סקס רגיל ונהדר. לפני שנרדמתי, חשבתי על כך שזו כנראה
הפעם האחרונה שאני רואה אותה.