פרק 2
בעודי מחבק אותה בחנתי את החדר ביתר תשומת לב. לא היו
רהיטים, הקירות היו צבועים בכחול בהיר עם כתמים של טורקיז
מפוזרים פה ושם. מעניין, חשבתי, מעולם לא ראיתי צביעה כזו.
הרצפה הייתה מכוסה בכמה שטיחים, ומסביב, צמוד לקירות, היו כל
מיני אגרטלים וכלים שונים שהכילו פרחים, ספרים, מכשירי כתיבה,
ומיני אביזרים של קישוט. מזרן דק מכוסה שמיכה הודית היה מונח
על השטיח באמצע החדר, ושורה של ארבע כריות הייתה מונחת בין
המזרן לקיר. כל כרית בצבע שונה. אדום, ירוק, כחול ולבן.
שאלתי אותה אם יש משמעות לצבעים והיא אמרה שכך זה מרגיש לה הכי
טוב. האמת, החדר נראה כמו מקדש אהבה קטן ומצא חן בעיניי.
"הנחי אותי" אמרתי.
"מה?" היא הרחיקה ממני את פלג גופה העליון והביטה בי.
"הנחי אותי" אמרתי שוב. "אני רוצה לדעת במה מדובר בעולם הזה
שלך".
"אבל אתה לא בנוי להיות אדון, אתה וניל"
זה הצחיק אותי:
"וניל? מה אני, עוגת קרמשניט, גלידה? מה זה וניל?"
גם אותה זה הצחיק:
"אתה באמת עוגת קרמשניט" אמרה בחיוך ונישקה את כף ידי תוך שהיא
מצמידה אותה ללחייה. "ואתה צודק, וניל, ונילה, זה בא מהגלידה.
הרוב קונים גלידה וניל ואתה שייך לרוב, לכן אתה ונילה."
"טוב" נכנעתי "מה עוד?"
"כדי להיות אדון זה צריך להיות טמון בך, שליטה זה לא משהו
שממציאים, זה אמיתי.
"רגע רגע, אבל מה זה אומר, מה אני צריך להגיד או לעשות? אני לא
מבין".
"תראה" היא אומרת "אדון אמיתי היה מכה אותי, מצליף בי, צועק
עלי, משפיל אותי... ואחר כך היה מחבק אותי בגלל שאני סובלת
ואומר לי שהוא אוהב אותי ומנחם אותי. אסור שזה יבוא מתוך רצון
להשפיל, מחוסר כבוד... הוא צריך להשפיל אותי מתוך כבוד אלי,
מתוך אהבה. אתה יכל להבין את זה?"
"האמת..." אמרתי מהורהר "אני מנסה, אבל לא כל כך מצליח. למה
לעזאזל את צריכה את הסבל הזה? רק כדי שהוא יוכל לחבק אותך
ולנחם ולהגיד שהוא אוהב? זה ממש לא נראה לי. מה דעתך שאני אחבק
אותך ואומר לך שאני אוהב אותך ונדלג על הקטע הפיזי? הרי ממילא
את סובלת בתוכך"
היינו מדברים בנינוחות, כאילו דנים בתוצאות הבחירות לוועד
השכונה.
"אתה יודע מה, כדי שתבין, רוצה לנסות שליטה מלמטה?"
זה ממש הצחיק אותי, לפתע פרצתי בצחוק נטול שליטה, ממש
התפקעתי.
"מה עכשיו? עוד בדיחה? גם היא צחקה "נו ספר, אתה יודע להצחיק
אותי" הייתה מנערת אותי ומכה קלות על כתפי. "נו, נו..."
נרגעתי מעט ומחיתי את הדמעות:
"מה זה שליטה מלמטה?" שאלתי בהקנטה "את מתכוונת שאת מחזיקה
אותי בביצים ואומרת לי מה לעשות? לא בא בחשבון!"
הפעם כנראה עברתי את הגבול, היא פשוט התקפלה לשניים ולקח זמן
עד שהצחוק התפרץ, היא נחנקה וצחקה והשתעלה וצחקה ולא יכלה
להפסיק. אני גם צחקתי, התגלגלתי על המזרן. כך צחקנו שעה ארוכה,
היא על השטיח בצד אחד של המזרן ואני בצד השני.
אחר כך התקרבה אלי בזחילה והחלה לכסות את חזי בנשיקות קטנות:
"כן, אתה עוגת קרמשניט" עדיין הייתה צוחקת וחיוכה הוסיף עדינות
למבטה השמח. "אתה יודע מה" אמרה "אני לא רוצה לספר לך עכשיו
כלום. טוב לי ברגיל הזה ואני רוצה להמשיך כך בינתיים ונראה מה
יתפתח, טוב?"
לא עניתי, רק אספתי אותה בזרועותיי ונישקתי אותה על השפתיים.
עשינו סקס רגיל ונהדר. לפני שנרדמתי, חשבתי על כך שזו כנראה
הפעם האחרונה שאני רואה אותה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.