הנה אני כאן אבודה בתוך כל המחשבות המעיקות האלה,
מנסה למצוא את כל המילים אבל הן מתחלפות לי בשדים.
טעיתי שאמרתי כן פחדתי מה הלא יעשה לך,
אני כנראה פשוט כל כך אוהבת אני לא מסוגלת
אני אוהבת אני שונאת,
את המצב.
אני אוהבת אני הורגת אותך.
אני אוהבת ואת מתרחקת בורחת לעצמך בורחת לאחרת
שלא מכירה כבר.
מתהלכת בחדר לכיוון לא ברור...
מיטה, מאפרה הפוכה, מראה שלא מראה לי שלא מגלה לי.
ותיק אחד אפילו שניים,
כל החיים שלי ארוזים שורות שורות אחד על השני בסדר מופתי
הכל כבר מוכן והיציאה מה איתה האם גם היא מוכנה פרושה לרגלי
כמו דרך חותכת רגליים.
והתיק התיק הזה הוא כל חיי.
אני שונאת אותו את הצבע שלו את הצליל שלו כל רוכסן נסגר כמו
רכבת מתרחקת.
והזמן המקומט הזה בטח יעשה את שלו הוא צוחק עלי,
הנה את אבודה הנה את לא רואה שוב ושוב התקתוק המנצח הזה.
ותיק אחד...
סוף.
או התחלה.
miss u... |
