דניאל לוין / אופק |
את האופק של חיי,
המרחק אין סופי
ולגעת אי אפשר.
כשאני מביט בך,
באירוע הקסום והעל טבעי,
אני מתמלא בתחושת הערצה.
אופקייך כל כך רחבים,
לעיתים נראה שעד אין סוף.
את אותו קו בלתי נראה.
יחידה במינך, שכן,
את נקודת המפגש בין הים לשמיים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|