אוטובוס, אחד יורד אחד בא
כמה דקות לחשוב עד התחנה הבאה
לכל אחד סיפור ממש מתחת לעור
דבר רע לשכוח דבר טוב לזכור

הנה עולה נערה-אישה
שערה זהוב עיניה זריחה
מחייכת קלות, מתמקמת על ידי
מוציאה ספר, משהו טיפשי
אני מתאהב לעצמי,"היא כל-כך מיוחדת"
היא קמה, מחייכת, שולחת יד, מצלצלת, יורדת
הפרידה כל-כך כואבת...


אישה מפוחדת, שורשים שחורים, שלושה ילדים
משקפי שמש גדולות מכסות את הפנים
אתמול הוא כעס, זה בגלל שהוא אוהב
לוחצת על הכחול, היא אוהבת שזה כואב


חייל חוזר הביתה, שומר על המדינה
חברה שלו זרקה אותו שלשום באמצע השמירה
רוצה סגריה, מנסה לישון, לא נרדם
היא הלכה ואיתה משהו נעלם


בחור שמח אמרו לו אהבה
שקט ואז סומק ואז היא חייכה
הוא אוהב אותה, נראה לו, לפחות כל עוד היא תאהב
מסתכל לו בעיניים מקרה חמור, מאוהב


ילד שחום, מפוחד, לחוץ
מספיק שאחותו כבר מתה בפיצוץ
אבא השתקם, כאילו, אימא עוד אבלה
עוצם עיניים מתפלל," שלא יקרה לי כלום, בבקשה"

אוטובוס, אחד יורד אחד בא
כמה דקות לחשוב לפני התחנה הבאה
לכל אחד סיפור ממש מתחת לעור
דבר רע לשכוח דבר טוב לזכור


ואני? מה אני? סתם יושב ומסתכל
ללמוד אנשים זה תחביב, לפעמים זה מתסכל
וגם לי יש סיפור, והוא בינתיים בתוכי
עד שתבוא משהי שתקרא אותי...