מסתובבים פה אנשים בקופסאות
אנשים על מגש , מנותקים מהרחוב שזורם להם מתחת לרגליים הרעש
שלהם , הריח שלהם ,המוסיקה שלהם מיזוג האוויר שלהם הם נפתחים
מולי ואני לא מרגיש אשם ,לא , אני לא מרגיש אשם ,אני מרגיש רק
נקיפות , נקיפות מצפון
פריקים וזקנים ,החיים כמטאפורה,חריגים ושונים בהכרח , החיים
הסיטו אותם לשולי המסלול הימני הם לא נושמים בבורגנותהיא
מחזיקה את הראש שלה שיער מעוצב מתחת מדרגות ומדרגות ומדרגות של
בטון
הם הרוב
היינו קצת , והם הרוב וגם אנחנו הרוב, האנשים האחרים - מתו
כנראה
איש עם זקן ועם כובע, ילדים שחורים, אין בושה. הם פה בשבילי
אני בשבילם , לא קיים , לא קיים
קניתי חיצים.
קניתי קצת דלק.
קניתי מוסיקה ואת המוזה ,ואת הדרך קיבלתי קיבלתי חינם מהממשלה
,ספקים פרטיים בחורים סהרוריים, תור אישי , ארוך , בני אדם
מרוחים ,תיק ורוד שנושם ,הם רוצים תהילה והם זה אני , והם ,זה
אני, זה אני ,זה אני, זה אני, זה אני
יש חושך עכשיו , והשמש לא שוקעת, היא צריכה, זה שקר והוא נראה
כמו אמת, השקרים על הגשר , מתחת לשער היא מחבקת את עצמה,
מחבקת את עצמה, הוא מנהל עם עניבה זולה וראש קטן , קטן ושחור
וקצר
עיניים
בדלי מחשבה , קונים גלידה בלונדינית , דימויים מתנה, רכה וקטנה
, ארוכה וסתם , כסף בשביל חופש, מסתכלים רק לאן , ללכת ,שופכת
אוכלת ,שופכת אוכלת, אוכלת שותה, קפה מעורפל , עבודה בעיניים ,
עבודה זרה, זורק - הוא נופל, אלוהים שקוף ,גדול ,גדול , שחור
והולך
לתא טלפון, באמצע שומקום
בחורה לא מכאן , מתרשמת , בשקט ,בויכוח , סתם ,סתם ,אולי,אין
לי מספיק חברים, מתוחה ומתוקה , צועקת שלכת ,רחוב ,מדרכה עיר
מלוכלכת , תיק מלוכלך
כל כך הרבה כל כך הרבה כל כך הרבה איפור.
כבר לילה.
הוכחה חותכת- סוף העולם כבר כאן. |