ארז נמרוד כהן / ציפייה |
בקול תקתוק חרישי.
בצליליהם נגינתו של הכינור,
ששר להנרי השמיני.
תוגתו של לילה תל-אביבי מתרוקן,
בדידותי מחבקת אותי
את עיניי אני עוצם,
ומרגיש את הירח מרחף מעלי בקשת
כגלגל שיניים עתיק שלא עוצר מלכת
אור השמש נוחת על ענף שמצל על קרקע
טפטוף מים במטבח קוטע את השתיקה.
בעודי מנער ערפילי חלומות עולה בי תקווה.
האם הגיע היום? יום התשובה?
ועוד לא... ועוד קצת... רק עוד קצת זמן...
קצת סבלנות ונעוף מכאן
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|