הלוואי והיינו יכולים להיות אח ואחות,
חברים בלב ובנפש.
להעיז ולרצות גם את הבלתי אפשרי.
לחיות את היום ולא לחשוב על המחר,
כי מי יודע היכן המחר ימצאנו.

הפיתוי להרגיש, מציף וסוחף כמו גלי הים,
שמטיחים בעצמה את ראשיהם הקוצפים,
מלאי חיות ועזוז, בחרות הנוקשה, הדלה,
המצומקת, והלב שבפנים, ניעור מתרדמת,
מקולות של שכשוך ופכפוך, ומגע מים צוננים,
אוטם אוזניו להטפות התבונה הטהורה, הגאה,
עיניו כלות לחדוות המשחק ורוח השטות,
לניחוח פרדס ולמצעד יד ביד לעת ליל,
לקריצת הירח, למבט ממושך,
ולנשיקה.