טל שוורץ / מגננים |
ובו חרירים,
וממנו, טיף-טוף
המים נוטפים,
אגלי טל רטובים
והמשא מתמעט,
הוקל לגב שנכפף
מהשק השורט,
ובסוף עוד עיקול
ברפיון האריג,
רק לחות שארית
במטען החריג.
בהלך זקוף
ובמבט המישיר,
ומאחור שביל פרחים
בזכות הטל שהשאיר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|