טל שוורץ / וכשניפגש |
ואפול בזרועותייך,
קל משקל מחוסר סבלנות.
ואם אחבק אותך, על כל פעם
שרציתי לחבק כשלא היית,
נהיה צמודים עד אשר תפני ללכת.
ואם אנשק אותך, על כל פעם
שרציתי לנשק,
לא אוכל לאמר לך,
עד כמה את יפה.
אצלול בגופך המלטף,
ובמבטייך הנמנעים,
ואוכל לנוח מעט,
מאושר ושקט.
וכשתלכי, באגביות מרגיזה,
אנשום עמוק ושוב אצא
למרתון של געגועים,
קטנים וכואבים,
עד ששוב ניפגש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|