|
כל מה שאני מרגישה
בין אם זה אמיתי
לבין חלום
ישאר תמיד איתי
כי הגיעני עד הלום
ואת הנשיכה הקטנה שחשתי בעורפי
אף אחד לא יוכל להסתיר
כי כשהוא חדר זה יכל לכאוב
כל כך לכאוב
והנשיכה יכולה רק צלקת להשאיר
וכשאת ידיי הוא כבל
ולא נתן לי ללכת
ידעתי שזה הזמן לצעוק
באמת שניסיתי
בכל כח שעוד נותר בי
וכל מה שהצלחתי זה לשתוק
הרגשתי אותו עמוק בפנים
אפילו הכאב כבר איבד משמעות
חשתי סחרחורת
איבדתי שליטה
וכל מה שהצלחתי לרצות זה למות
השנאה שלו נצצה מעיניו
זה רק גירה אותי יותר
ובין כאב
לעוד סיפוק
ראיתי איך הוא בתוכי גומר |
|
|
יש לי תפיסה
פוסט
מודרניסטית
של הפוסט
מודרניזם.
זה כזה הפוך על
הפוך.
מתוך ספרו של
יעקוב פופק
איך להתחיל עם
בחורות ולהשאר
בחיים.
פרק 8 - נשים
באקדמיה,
סטודנטיות למדעי
הרוח. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.