בדרך למעלה, הסתכלתי למטה.
היה שם ים, ים מלוח, ים של דמעות.
היו שם עצים עירומים, בודדים ורוח חזקה.
היו שם עננים אפורים, עננים כבדים
ודרך אחת שהובילה תמיד לאותו מקום.
היתה שם אישה בוכיה, עצובה, אבודה.
היא מבולבלת, מחפשת ולא יודעת מה.
כולם סביבה לא מבינים, לא מנסים להבין,
רק אומרים ש"יהיה טוב".

רציתי לעזור לה.
ירדתי למטה.

בדרך למטה, הסתכלתי למעלה.
היו שם שדות ירוקים, שדות רחבים שדות עם פרחים.
היו שם עננים לבנים, עננים קלילים
ואלפי דרכים שפתוחות.
היתה שם אישה מחייכת, שמחה, אהובה.
היא מאושרת, מצאה מה שהיתה צריכה.
כולם סביבה מבינים, תמיד עוזרים,
אומרים שאוהבים.

רציתי להיות שם גם.
עליתי למעלה.

בדרך למעלה, הסתכלתי למטה...