|
מילים : אירוניה מיסטית
http://stage.co.il/Authors/IroniaMistit
לחן, פסנתר : אסף גנוסר
שירה, קולות : שני פרץ
דמעה היא סוג של שקט
באופן יחסי לבכי.
כך גם שנאה היא סוג של דממה
בערפל של תיעוב.
כלום הוא משהו
כשאין שום דבר,
אך גם הכל
יכול להיות כלום.
רגש עלול להיות חלול
כצינור פלדה נוקשה.
כך גם ריקנות יכולה להיות מלאה,
כאוניה הטבועה במים.
אמון הוא סוג של תמריץ,
כך גם תקווה,
היא סוג של יאוש.
אני יכולה להיות אני,
שבעצם
אין בי כלום. |
|
|
לחצתי על
"אודות" ולא
קיבלתי אפילו
אחת!
[אודה, שיר קינה
ויגון, כגון:] |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.