|
מילים : אירוניה מיסטית
http://stage.co.il/Authors/IroniaMistit
לחן, פסנתר : אסף גנוסר
שירה, קולות : שני פרץ
דמעה היא סוג של שקט
באופן יחסי לבכי.
כך גם שנאה היא סוג של דממה
בערפל של תיעוב.
כלום הוא משהו
כשאין שום דבר,
אך גם הכל
יכול להיות כלום.
רגש עלול להיות חלול
כצינור פלדה נוקשה.
כך גם ריקנות יכולה להיות מלאה,
כאוניה הטבועה במים.
אמון הוא סוג של תמריץ,
כך גם תקווה,
היא סוג של יאוש.
אני יכולה להיות אני,
שבעצם
אין בי כלום. |
|
|
זה שלכל מטבע יש
שני צדדים זה
יופי!
אבל מה עם הצד
השלישי?!
(הדק הזה מהצד)
מה הוא לא צד
במטבע?
הוא הצד הכי
חשוב,
בעוד כל אחד
מהצדדים הידועים
מכסה 180
מעלות,
הצד השלישי הוא
הכי אמיתי כי
הוא
צד של 360
מעלות!
בני סלע, בעוד
בקשת חנינה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.