ואסופת הנרות גוברת
והאור נמלא וקורן
ורואה אני, מבין
והיכן את? לחלוק עימי.
והלילה הוא בן חלוף
ושמש תעלה תזרח כתמיד
האינך רואה את שאני?
שהרי להבתך נראית, מעצימה.
ולהבת הנרות מתלהבת
והאור קורן שופע חמימות
ותחושתי גוברת, רוגשת
והיכן את? לחלוק עימי.
ומעגל הנרות מרצד
ועולם ומלואו בין הצללים
ורחב המעגל למלא, ועדיין
היכן את? לחלוק עימי.
מאסופת נרותי קחי לך
ומניצוץ להבתך הדליקי
והאור יגבר, ופחתו הצללים
והיכן את? ואולי אראה דמותך.
ותראי לפתע, ודמותי שם
וכל הזמן היתה היא
ואולי להבת נר נוספת
זו היא שהייתה חסרה. |
