כגלגל המסתובב לאחור שוב ושוב,
נע לבדו עם עוד שלושה נוספים,
ונשחק ,נשחק ממשחקי הילדות,
ממשחקי מילים מדממות.


והגלגל, קרע עצמו מהכרכרה הזו,
שהינה רתומה לסוסים מתים, כרכרה יתומה,
והמשיך מסעו, לבדו במעלה המורד,
מותיר מאחוריו שאריות של טפטפת יגון.


ועזב, ללא חרטה,
תחבושתיו מכסות היטב, מרפדות בושה,
ולשלושת הגלגלים מחוברים, בעורק חלול,
אמר בקול  דואב "השומר אחי אנוכי?",
והם, חרטו את שאמר על שיני גלגליהם, ללא הגה.