ילדה קטנה,
לך נכונו גשמי זהב,
לך נכונו ברק ועב,
בשערך, רוח קל נשב.

ילדה קטנה,
בבוא הסתיו,
נרוץ בין טיפות נלקט רקפות.
את מחייכת ועינייך נוצצות.

ילדה שלי,
כאשר פנייך יחתמו כפני שעווה
שפתייך יהיו צמאות למים
וראשך יהייה שמוט ללא גאווה...
אהייה לצידך בכל שנייה,
אביא לך בלונים ודוב גדול ורך
זר של ניצנים שעוד מעט יפרח
ארקום לך עננים וזוג כנפי מלאך.

צחקי ילדה, צחקי
על ריסייך תלוי כוכב
נשזור לך הילה מעל ראשך,
מלכה שלי את כל עולמי.


כעת מאוחר,
תישני ילדה שלי,
החושך יעטוף
את כל הנשימות בחלומות אינסוף.


מונולוג שכתבתי על אחיינית שלי.