אני נבלעת ושוכחת את עצמי לזהות
מבין כל האנשים רציתי לגלות
ימים טובים של השלמה עצמית
או מישהו לראות דרכו איך הייתי מבראשית
ושקט זה כל מה שחסר לי לשמוע
הלילות הפכו ימים ואין לי רגע מנוחה
כולם חושבים מה טוב לי, בינתיים-
אני בורחת ומוצאת לי נחמה
את הזמן שקפא, שום שמש לא תפשיר
אז תלמד אותי מחדש, מבלי להסתיר
רגעים שהייתי מעדיפה לשכוח
או רגע שעזבתי,כי לא היה בי כוח
עייפתי ממילים, הן לא תורמות לעצב
אי אפשר לשמור אותן לנצח, לעדות
זה כמו לראות בובה על חוט, רוקדת עם הקצב
או כמו קרקס ראוותני, אין בו כל מהות
הזיכרונות דלגו עלי, הן לא שוכנות בי
כבר נצח לא חלמתי שום חלום
אולי תצליח להאיר לי את הדרך
הלכתי לאיבוד היום, ולא מוצאת מקום.
הולחן ע"י ענת חיטמן, בקרוב פה. |
