עלה בודד נושר לו מהעץ בטרם יקיץ הקץ.
נאסף הוא לשמיכת הטלאים שרוקמת לה החורף,
מבדידות אין סופית לרבים נערמים.
והרוח הנושפת בעלים כבמסך עשן,
בסופו של חורף למרגלות עץ.

ניצן בודד מציץ ומפציע מעיליו.
רוחות החורף עוזבות ואיתם טיפות החורף הקרות,
קרני השמש זורעות את כל אותן התחלות חדשות.
עלים מבשילים וצובעים את העלים,
בסופו של אביב למרגלות העץ.

פרח פורח ובעקבותיו פרי העץ.
חום הקיץ ממלא את האוויר בשקיקה,
ציפורים שבות להתחלה חדשה.
חיים חדשים מתחילים מתחת לזריחה,
בסופו של קיץ למרגלות העץ.

גזע עץ עומד בתחילתן של רוחות קרות.
עלים לובשים את בגדי הסתיו וממתינים,
עולם עוזב למול עתיד קודר.
כולם ממתינים מלכת לימים קשים,
בסופו של הסתיו למרגלות העץ.