New Stage - Go To Main Page

אהוד גלבוע
/
הבלדה לירח

כאשר בבדידות הלילה הבטתי בירח,
הרגשתי את אותם דברים שהרגשתי תמיד אך ללא מילים.
את אותם רגשות שחששתי לחשוף והינם נחשפים,
מילים שאינם נאמרות ונאבדות בנבוחי המחשבה,
בידיעה שלעולם לא הגיע להיכן שמבקש אני להגיע.
להביט לתוך עינייך ולטבוע.
להרגיש את פעימות ליבך מבלי לחשוש.

כאשר שוקע הירח בדמדומי הבוקר.
הבנתי שבין מציאות לדמיון ישנו קו,
שרק בלילה אוכל לעוברו ואם בוקר תמיד ימצא מצידו השני.
תמיד היו הדברים כנבילת הפרח ותחילתו של הסתיו,
דברים מסתיימים ואינם מתחילים.
דברים נאבדים ואינם נמצאים.
הכאב אינו נאבד גם כאשר מזמן הכול אבד.

בזריחת הירח בתחילתו של חורף.
כאשר מתכנסים לאותם דברים קטנים,
כאשר מופיעים הסברים לדברים שהפסקנו להסביר,
כאשר מפציעים הדברים שאהבנו ואינם עוד.
שרגשות ותסכול הופכים לאחד למול חשכת הלילה,
שניצוץ מפציע מבלי יכולת לאוחזו.
שאהבה מופיעה מבלי יכולת לאהוב,
בסהר הירח נותרנו לבדנו.

מביטים בירח בידיעה שדברים היו ודברים ההיו.
ואולי קרן אור תפלס את דרכה לעברנו,
ולרגע קט יאהבנו ונאהב,
והירח יבטיח את אהבתנו לעד.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 29/11/04 13:41
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אהוד גלבוע

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה