[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ראב ברט
/
ירובעל

אורלי היתה זיון משגע. מופע מדהים של חזיונות, קולות, צבעים
ותנועות. היא היתה מעירה את כל השכונה בזעקות העונג שלה,
מטלטלת את ראשה בפראות ונועצת בי ציפורניים חדות. היו לה ציצים
גדולים, כבדים וגאים, עורה היה מתוח וגבה זקוף. ישבנה היה
הקסום בעולם, מעוגל ואגסי, מוצק ורך כאחת, ואני חשקתי בה כל
העת, ללא הרף. בקומי ובשוכבי, בעבודה ובמנוחה, בחום ובקור. לכן
כשהודיעה לי שהיא נוסעת ולא תשוב, ועוד עם המזדיין הזה, קובי,
חרב עלי עולמי. שבוע שלם הסתובבתי כקפיץ מתוח, לא ישנתי כמעט,
וחיפשתי מוצא. ומוצא אין. רק אשכים גדושים, הומים, נעים על
צירם.

בסוף הגיתי תכנית, ועוד בטרם צפיתי את תוצאותיה כבר התחלתי
לממש אותה. התגנבתי לדירתה של אורלי והסתתרתי מתחת למיטתה.
בלילה, כשקובי המוצץ בא לזיין אותה המתנתי בדריכות. אחרי עשר
דקות צולעות ומהירות מדי, הוא כבר הלך להשתין והיא נמנמה קצת.
ניצלתי את ההזדמנות, זחלתי ויצאתי, וגילחתי בזריזות שני זקיקים
מהפות הרעבתן. נמלטתי מבלי אומר.

עוד באותו לילה שתלתי את הזקיקים בגינה, ליד שעוני המים.
גידרתי את האזור, לבל ישתינו שם החתולים, ופיזרתי גם רעל
עכברים מחוץ למתחם. השקיתי שלוש פעמים ביום, וחיכיתי. אחרי
ארבעה שבועות מורטי עצבים החלה אורלי לצמוח לי בגינה. בתחילה
בצבצו דווקא כפות הרגליים וחשבתי שהיא גדלה הפוך. אבל בסוף היא
צמחה בתנוחה עוברית. ההצלחה היתה בלתי משוערת. צבע העור,
הפרופורציות, הכל היה מושלם.

ביום שהבשילה קטפתי אותה ונטלתי פנימה. היא היתה העתק מדויק,
על כל הזוויות, הקימורים, והפיתולים. בעלתי אותה חמש פעמים עוד
באותו יום, ועוד שלוש פעמים למחרת בבוקר לפני העבודה. שוב רעדו
החלונות ושוב נחרצו בי השריטות. חזרתי אליה אחרי הצהריים והיא
חיכתה לי, עירומה ומתוחה ליד החלון, מתחממת באור השמש ועוסקת
בפוטוסינתזה. אז בעלתי אותה עוד.

ועוד.

ועוד.

בין לבין שיכנתי אותה בחדר המיוחד שהקמתי לכבודה. אמנם לא היו
בו קירות אלא סורגים כאלה ממתכת, ללא חלונות, והרצפה היתה
מכוסה בעלים יבשים, אבל היא יכולה היתה לקרוא לזה בית. ליתר
בטחון דאגתי לנעול את דלת החדר בהעדרי. אחרי משגלי הבוקר הייתי
מצחצח את שיניה, מגלח את בתי שחיה ומורח את שפתיה באדום בוהק.
היא היתה מחייכת ומתמתחת כחתולה, ושדיה היו מזדקפים אל על
ומתנדנדים קלות אנה ואנה.

ביום הרביעי גיליתי, לחרדתי, שהיד השמאלית שלה התייבשה וגם השד
השמאלי הצטמק. היא נראתה צפודה. בעלתי אותה אבל זה לא עזר
במאום. באותו ערב היא נבלה כולה. ניסיתי שוב לזיין אבל כבר לא
היה איך. טמנתי אותה בעציץ שבמרפסת. ציירתי עליו פרצוף בשפתון
האדום, וקראתי לו "בעל". מאז אני מתפלל אל הבעל שלוש פעמים
ביום ומקריב לו קרבנות. אשתי אומרת שירדתי מהפסים, אבל מה היא
מבינה בזיונים.








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"מצאנו לכם חרא
בלבן"


רפי גינת למנכ"ל
תנובה


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/1/05 15:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ראב ברט

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה