New Stage - Go To Main Page

ראב ברט
/
דברים שרואים משם

ג'ימי הצטנף בכיסאו ובהה בציפורן אגודלו. היא היתה כסוסה
להפליא, נגוסה כמעט עד בסיסה. שנים ארוכות של עישון מאסיבי
הצהיבו אותה, והיא היתה מבוקעת ועלובה מאד למראה. היא אבדה את
תכלית קיומה, והיתה כאיבר מנוון, ככנפיה של תרנגולת אשר לא
יצלחו עוד לתעופה. זו ציפורן שלא תוכל לנעוץ אותה, לא לשרוט
עימה, לא לפרוט באמצעותה עלי מיתר ולא להבריג עימה ברגים ויתר
שימושים מצויים. לא - ציפורן זו צימחה לה סתם כך, ללא כל סיבה
ניכרת לעין.

ג'ימי בחן אף את יתר ציפורניו הכסוסות עד זוב דם ממש. אחר כך
מאס בדבר והפנה מבטו לעבר קיר הזכוכית שלידו ישב. הוא ידע
שהזכוכית הינה חד-כוונית והוא סקר בשעשוע את הדמויות מהעבר
השני, המנסות לשווא להשיג מידע על המתרחש פנימה, בקרבתו. הוא
הצית באיטיות את הסיגריה, נשען לאחור והפריח טבעות עשן בזו אחר
זו, מעלה מעלה. לרגע נדמה היה כי הן גוברות על כח המשיכה
ותמשכנה לנצח לנסוק, להתרחב ולגדול, כמו פטריה אטומית בזעיר
אנפין, אך לבסוף התפוגגו ונעלמו באוויר הדחוס של סניף הבנק.

הוא נהג תמיד לעשן אחרי זיון. גם אחרי זיון גרוע. והזיון הזה
היה מאד מאד גרוע. הפקידה אמנם צרחה ובעטה והשתוללה, אך הוא
הגיע לרושם העגום שהדבר לא נבע מסערת חושים שאחזה בה לנוכח
ביצועיו הנחושים, אלא כנראה דווקא משום שהיתה בחורה קתולית
אדוקה, ידיה היו קשורות לאחור ואקדחו היה מכוון אל הרקה
השמאלית שלה כל העת. האמת ניתנת להאמר שהוא נתן בה את עינו כבר
בביקור הראשון בסניף לפני כחודש, עת התחיל בסדרת הגישושים
הראשונית, וכבר אז הרהר בדבר, שמא יוכל לנצל את ביקורו הנוכחי
גם לרומן קצר עם הפקידה. ובכן, רומן זה כבר לא יהיה, סיכם בעצב
לעצמו.

למעשה, הוא לא הגה עוד בארוע עם הפקידה. הטרידו אותו כרגע שתי
הגופות שהיו מוטלות למרגלותיו, ליד דלת הכניסה, האחת של השומר
הרוסי הגוץ והבלתי מיומן, והשניה של אלכס, שותפו לשוד, אשר ספג
כדור מפתיע מהשומר כמעט עם כניסתם לסניף. הממזר הזה בטח ניחש
מה עומד לקרות כאשר עטו על פניהם את גרבי הניילון ושלפו את
האקדחים. כמעט ולא התריע בטרם ירה כדור ראשון, ואז נאלץ לסבול
מהמוות כאשר כדוריו של ג'ימי פילחו את חלל הבטן שלו. עתה היו
שניהם שרועים על הקרקע, בתוך שלוליות דם כהה, ומפריעים למהלך
הדברים התקין. גם הריח התחיל להיות בלתי נסבל, והוא יכול היה
לראות את זה גם בעיניהם של בני הערובה.

הוא התבונן סביב על שלושים וחמישה בני הערובה שהיו ישובים
לאורך הקירות, איש ליד רעהו, ידיהם קשורות ופיהם חסום. עיניהם
היו נעוצות בו בבעתה. הוא שיחק באקדחו, גלגל על אצבעו את בית
ההדק, ושקל בדעתו את הצעד הבא. הוא התבונן שוב החוצה אל עבר
עשרות ניידות המשטרה שחנו בחוץ, אל מאות השוטרים שהקיפו את
הבנין באקדחים שלופים, ואל המוני הסקרנים והעתונאים שצבאו על
מחסומי המשטרה. תחושת אי נוחות של כשלון התחילה להדריך אותו,
והוא לא היה רגיל בכך.

אבא של ג'ימי תמיד היה אומר שבמצבי לחץ יש לערוך מיון של
היתרונות והחסרונות ולהרכיב מהם את נתיב היציאה. הוא מנה את
היתרונות העומדים לרשותו: הוא אדם עשיר מאד. לידו מונחים שלושה
תיקים עמוסים מזומנים, בערך של כשלושה מיליון דולר. כח
ההתנגדות בסניף אינו קיים. היו לו חיי אהבה פעילים, הנה רק עתה
הגיע לסיפוק מלא ואולי יזכה לסיבוב נוסף אם ישהה כאן עוד מעט.
אולי בכלל יקח את הפקידה איתו למסע התענוגות שהוא מתכנן. לעומת
יתרונות מזהירים אלה עמד לו לרועץ רק הכח המשטרתי העצום שחצץ
בינו לבין נופש אין סופי באיים הקאריביים ואשר כלל מסוק שחור
שריחף כל העת מעל הרחוב הגדוש. המיית הרוטור שלו הצליחה לחדור
גם את הזכוכית המשוריינת של הסניף ולהדאיג את ג'ימי עוד יותר.

מגובה של מאתיים וחמישים רגל יכול היה ג'רי שורטהנד להשקיף,
מבעד לכיסוי השקוף של קסדת הטייסים שלו, ולהעריך את מלוא יחסי
הכוחות בין צבא השוטרים שנפרש ברחוב מתחתיו לבין כנופיית
השודדים שהסתגרה בסניף הבנק. הוא הרים מבטו וצפה בנוף הנשקף
סביב. מהאזור הזה של העיר ניתן היה לראות את הכרך הגדול כולו,
על שלל הגגות, האנטנות, החצרות והכיכרות. הוא הנמיך מעט את
המסוק והקיף את המבנה האפור כדי לוודא שאיש אינו נמלט החוצה,
למרות שניידות המשטרה צרו סביב וממילא לא אפשרו לדבר לחמוק
מהם. עתה הפנה את מבטו ימינה אל לורה, שכנתו לתא הטייס. היא
חייכה והתכוננה לקיים את חלקה בהתערבות בה הפסידה יום קודם
לכן. היאנקיס הובסו בסדרת הגמר ועתה היה עליה למצוץ את הזין של
ג'רי בעת טיסה. התערבות זו התערבות, היא נאנחה, והוציאה מתיקה
מראה זעירה ושפתון אדום. ג'רי סימן לה בשלילה באצבעו. הוא לא
התכוון לצבוע את הזין בצבעי מלחמה. לורה משכה בכתפיה והחזירה
את ציוד החובה לתיק הוורוד. עתה משכה את רוכסן הסרבל שלו כלפי
מעלה ובחנה בעניין את המטמון שנחשף לנגד עיניה. הו, הרהרה בינה
לבין עצמה, באמת שורטהנד.

דימיטרי ניסה לקלף את המכסה מקופסת השימורים הקטנה והאטומה
היטב. בתחנת החלל הצפופה והמצחינה שלו נערמו מאות קופסאות כאלה
והוא כבר לא יכול היה לשאת את המראה והריח של המזון המשומר
שנועד לקיימו בעת שהותו הארוכה בחלל. הוא התבונן בצג הצבעוני
ובחן את דמות הכדור הכחלחל ששייט לו בחלל האינסופי. עתה הורה
למצלמות הלווין לערוך תקריב של היבשת כולה, של החוף המזרחי, של
הכרך הגדול, של הרובע והרחוב עליהם קיבל דווח קודם לכן. הציוד
המשוכלל איפשר לקבל תמונה חדה ומדוייקת מאד בתנאי מזג אוויר
נוחים, וזה היה יום נטול עננים לחלוטין. הוא סקר בענין את
התמונה של ערימת המתכת המפויחת ומעלת העשן אשר היתה מוטלת ממש
ליד הכיכר הראשית, ובאמבולנסים שהקיפו אותה. הפרמדיקים ביצעו
נסיונות החיאה נואשים בשני הטייסים אשר היו מוטלים זה על זה
בתנוחה משונה. הוא התבונן בתמונה בריכוז בעודו מסובב את מכסה
קופסת השימורים ואז פלט קללה כשהכאב החד פילח את אגודלו.
כולירה, מלמל לעצמו ובחן מקרוב את האגודל החתוך והמכורסם שלו,
אשר החל לדמם. עוד חודשיים כאן ואני משתגע.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 5/5/05 19:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ראב ברט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה