א.
קינת תנים שקטה
הרעידה את הליל
ובליבי אותו כאב שקע.
אותו כאב עמום
של לילות ראשית הקיץ
של חושך רב ושל
מיטת שדה ריקה.

אולי רק זמר מפוחית
את הלילה כבר מרגיע,
אף התנים נדמו כבר, שיכחה.
גדול מדי מרחק
בין קנה ובין קליע
האם את דומיית המחכים אשמע ?

ב.
ימים ללא מרגוע  
ימי חמסין ומתח
ימי עפר, עשן ובערה.
לילות שאין בהם מנוס,
שאין בהם מרגוע.
לילות בלי קץ,
לילות בלי אהבה.

ג.
ואני איתך כל בוקר,
צהרים ובערב -
הולכת לביתך, אני עוד כאן.
ודבר אינו קורה,
שכלתי היכולת
לחדור מבעד לחיץ,
לענן.

ואת כל כך שקטה !
אוכל אותי השקט !
שקטך שלך אינו שקטי שלי.
שקטנו הוא הדבר
האחרון שנותר לי בו לפגוע
כשאנסה עדייך - במילים.

לא - מילותי ריקות,
קצרות מלהביע.
ומבטיי כבושים אל הרצפה.
ומגעיי אינם
כי איני יכול לגעת בך,
ואת - הן לא נגעת בי מעולם.

ד.  
אתן לך כל מה שיש לי
אם רק תבואי
כפיצוי על מה שאין לי :
הרבה  מה -
לתת -
לך.