הכל חלום...
חלום גדול, אין שום דבר אמיתי, אני לא רוצה להתעורר, אני רוצה
להשאר במקום הזה, בבועה שלי, לא רוצה לצאת, כל כך טוב לי כאן,
לא רוצה לפוצץ את הבועה המאושרת שלי, רוצה להשאר כאן, איפה שאף
אחד לא שולט עליי, איפה שאין לא סמכות, לא כאב, לא עזיבות, לא
הפתעות רעות, לא עצב, לא רצון לפגוע, לא... לא רצון
להתעורר...
אני לא יכול להשאר כאן לנצח, בחלום... אני חייב, אני חייב
לחזור... לחזור לתככים, לכוונות הרעות, למוות, לכאב, לעצב,
להכל...
ואז אני מתעורר,
מוצא את עצמי ער,
מוצא את עצמי מחייך,
ואני שואל את עצמי "איך? איך?"
ואני כל כך רוצה לחזור,
אני עוצם עיניי ורואה רק שחור,
מדמיין אותי אומר לאורית: "הנה, יצאתי מהמערה" (המבין יבין)
"אז תגידי לי, למה אני מרגיש כל כך רע?"
"זה לא כל כך טוב, רואה?"
"אני רוצה לחזור לבועה"...
...אני מוצא את עצמי שרוע על המיטה, כמו אתמול ושלשום...
...ואני רק רוצה לחזור לחלום... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.