עידו דרורי / המדבר קורא בשמך |
אט אט שוקעת הלבנה
ואני קם והולך
והמדבר קורא בשמך.
שמש יוקדת על מדבר החול הצורב
נצרב בזכרוני שמך בכאב
ומלמעלה השמש מולך
שוב המדבר קורא בשמך.
שקיעה ורודה בלב מדבר סלע והר
ומסעי עוד מעט נגמר
וכאשר אניח תרמילי על ארצך
אקשיב ואשמע - המדבר קורא בשמך.
הקיץ היום עם שחר קריר וריח הל
והקפה שוב חם מר - מתוק ונוזל
ולפני צאתי לדרך אתהה איך
איך המדבר קורא בשמך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|