היה בחוץ סוער - היום היה גשום
ישבתי לי בחדר - עם תנור חימום
חשבתי לי על כובע שעולה 30 שקל
ופתאום הבחנתי שתנור מעצבן לי את הרגל
בעטתי בתנור - בעטתי חזק
ואכן החום המעיק נפסק
שוידאתי שהחום לא חוזר - פתאום הבנתי שבטלוויזיה טל מוסרי
הפסיק לדבר!
מי ידע בכלל שזה לא נורמאלי שהתנור פולט גיצי חשמל!?
יצאתי מהחדר- קמתי מהפוך
שהגעתי לסלון גיליתי שהכל חשוך
ההורים הסתכלו עלי - הסתכלתי על הורי
לא רציתי לגלות להם על מעללי
"יופי שני.. זה לא לעניין"
אמרו הורי שמצאו חושך גם בבניין
עכשיו אני יושבת פה - עם בקבוק חם
זה מה שקורה שהתנור שלי מוחרם
ויום אחד בהיר - בזיכרוני הוא עדיין חקוק
ישבתי לי בחדר - חיבקתי הבקבוק
מהקור רציתי לבכות - אך שמרתי על איפוק
פתאום הורי נכנסו לחדר צוהלים
"קנינו לך תנור עם מנגנון נגד ילדים!"
עכשיו כל פעם שחיבקתי את תנורי חזק - החום פסק
אך טל מוסרי לא הושתק!
ישבתי בחדר - כתבתי ביומן
ביליתי עם תנורי האהוב קצת זמן
אני לא יודעת למה, פתאום מצאתי לנכון - לתקוע בתנורי האהוב
עיפרון
עפו גיצים - העיפרון קצת נמס
ואמא שלי החליטה שנמאס
עכשיו אין לי כלום - פרט לשמיכה צמרירית
כי אמא אמרה שאני לא אחראית
פרצוף המום לסיום השיר :O
למען האמת, זה סיפור אמיתי, על ילדה שסובלת מרגישות יתרה
לקור וטיפשות יתרה מנשוא - שני גל. |
