ובראש מורכן, אניף דגל לבן
אכנע בפניך
ובפני עצמי.
האהבה הזו, מסתבר, אינה נועדה להתממש.
ואני עייפה מלנסות לדחוק בה
שלא תתיאש.

אסוג לאחור,
אך אותך,
לעולם לא אשכח לזכור

ורוצה שתדע שאהבתי אותך,
אולי יותר מאשר כל איש באדם
אהבה טהורה, אמיתית
ויהיו אחרות, אך כמותה
לא תהיה לעולם.

ורוצה שתדע שאני בסדר עכשיו
אני עדיין אוהבת אותך, אינני יודעת עוד כמה זמן אוהב
אך הזמן חולף לו, ורוח נובמבר נושבת הרחק את עצבותי
הגשם מתערבב עם דמעותיי, ומטשטש את כאבי

והשתחררתי מהציפייה לך
לאחר כאב רב
וכנראה שזה הסוף לסיפור שלנו,
המאכזב ביותר, שאי פעם נכתב.

נובמבר 04'