|
בשביליי פרחים מסומנים צועדת פרספונה
שואפת פרפרים אל ביטנה
מאגדת חוטי רעל מתוק לצרור אהבה
אט אט שוקעת בחיקו של אהובה
חולמת שמש
יהלומי אבן פחם
מקשטים את צווארה
בוכה בשנתה פרספונה היפה
אגלי תומתה נכבשים באופל
נספגים אל עורקי סלעים נחבאים
מפכים במימי תהום
שלובת זרוע עם החושך
צועדת פרספונה
אל מותה
בוקר בא |
|
|
למה כשבינבה
חונה בחניה
כפולה, וכל העם
ראה את זה
בפריים טיים,
עיריית תל
אביב-יפו לא
סינדלה אותה?
מתוסכל, מנהיג
העמותה לסינדול
בינבה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.