העתיד כבר כאן, הוא מחכה לי ליד הדלת
אסור לתת לו לחכות יותר מדי זמן.
הוא מביט בשעון כל מספר שניות
וגופו מביע חוסר סבלנות.
"הגיע הזמן"
הוא אומר ללא הרף,
"הגיע הזמן"
מאיץ בי וחוזר.
אני לא אוהבת את זה שהוא בא כ"כ מהר
לא מספיקה להתרגל למצב הקיים ושוב הוא בא לבקר.
"נו, שנייה", אני מתחננת, ביודעי ששום שנייה לא תועיל כעת,
"רק עוד שנייה".
העתיד כבר כאן, שוב הוא הגיע בלי התראה.
אני לא אוהבת ללכת איתו. אני לא סומכת עליו בכלל.
"את הרי מכירה את הנוהל, למה את עושה לי כל פעם סקנדל?".
אני מביטה בפעם האחרונה בהווה, והרגשה של חמימות מצמררת
עוברת לי בכל הגוף.
העתיד כבר כאן, הוא מחכה לי ליד הדלת,
"הגיע הזמן!" הוא עובר לצעקות.
ובלית ברירה אני מתקדמת,
וממשיכה הלאה
לדלתות הבאות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.