הדס פנחסי / חורף |
העכביש טווה קוריו.
תמונתך המטושטשת,
צורבת את עיניי.
תקווה לשובך המיוחל,
חלפה עם גשמי החורף.
קרירותו החודרת,
הקפיאה את רחשי ליבי.
דמעה יחידה נופלת על לחיי,
מותירה שביל שברירי.
מרחוק ניתן לשמוע,
פסיעותיך מתקרבות.
מבלי להביט לאחור,
משאירה אותך שם.
ורק קולות נשימותיך,
נחלשים עם צעדיי.
כי כעת,
זהו זמני לעזוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|