דן ונסון / מצחו חרוש דאגה |
כמתאבק יגיע און, צועד שפוף נוטף זעה,
שריריו רפויים משורגים, חזהו כמפוח,
צועד בין שורות דומעות, קודרני מבטו,
עגלת חיו אחרון יומו, מתנהלת לאיתה,
מועקת רתמת משאו, עגלת חיו מתבוססת
במדמנת היאבקותו, לא עמד לבו, כי רטט,
נפל בקצה עליבותו ולבו לא עמד בו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|